מהו ייפוי כוח מתמשך, אילו החלטות ניתן לקבל במסגרתו, למי הוא מיועד וכיצד מתנהל התהליך? כל התשובות!
תתארו לעצמכם מה עובר על אדם שכל חייו חי חיים עצמאיים לחלוטין ולפתע, מסיבות שונות כמו מחלה או פגיעת ראש, מאבד את כשירותו המשפטית ונאלץ להעביר את מושכות קבלת ההחלטות על חייו למישהו אחר (אפוטרופוס)…
לפתע, הוא הופך מאדם שהחליט עבור עצמו על מה להוציא את כספו, איפה לגור, עם מי להיפגש ואפילו מתי ללכת לרופא שיניים, הוא הופך לאדם שתלוי במישהו אחר, תהיינה כוונותיו טובות ככל שתהיינה. לא סיטואציה קלה בכלל.
למרבה הפלא, למרות שבמדינת ישראל חופש הבחירה הוא ערך מקודש שאף מעוגן בחוק יסוד, עד לפני כמה שנים לא ניתן מענה משפטי שיאפשר לאדם לקבוע מה ייעלה בגורלו במצב כזה שבו הוא עדיין חי, אבל כבר אינו כשיר לקבל החלטות עבור עצמו. כן, כל אדם כשיר יכל להחליט כיצד ייראו חייו בעודו חי ואף לקבוע בצוואה את רצונו לאחר מותו, אבל לא יכל לקבוע מה ייעשה בסיטואציה הכה מורכבת הזו של אי כשירות משפטית.
בדיוק את נקודת התורפה הזו מתקן “ייפוי הכוח המתמשך” שנכנס לתוקפו בשנת 2016, במסגרת תיקון 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, ואין ספק שמדובר במהפכה אמיתית וחשובה, שלראשונה מעניקה לכל אדם את הזכות לבחור כיצד ייראו חייו לכל אורך הדרך!
מהו ייפוי כוח מתמשך?
ייפוי כוח מתמשך הוא מסמך משפטי שמאפשר לכל אדם בוגר וכשיר משפטית, להחליט מראש כיצד יתנהלו חייו ומה ייעשה ברכושו אם חלילה לא יוכל עוד לקבל את ההחלטות בעצמו. לא מדובר רק באפשרות לקבוע החלטות גדולות וכלליות, אלא באפשרות לקבוע כל החלטה קטנה כגדולה, על פי רצונו והעדפותיו: החל מההחלטות באשר למינוי האפוטרופוס/ים שלו, דרך החלטות רכושיות ורפואיות ועד החלטות אישיות הנוגעות לאורח חייו, תחביביו ורצונותיו.
נקודה למחשבה: בניגוד לסברה הרווחת שלפיה ייפוי הכוח המתמשך רלוונטי רק בגיל שיבה, ייפוי הכוח המתמשך רלוונטי לכל אדם בוגר ובכל גיל (מעל גיל 18) שכן, לא ניתן לדעת מה ייעלה בגורלו של אדם. איבוד כושר קבלת החלטות הוא אינו נחלתה הבלעדית של מחלת הדמנציה או מחלות אחרות שמאפיינות את הגיל השלישי, ובכל רגע נתון (למרבה הצער) יכול אדם לחלות או לעבור תאונה שתגרום לו לאבד את יכולת קבלת ההחלטות.
מה ניתן לקבוע במסגרת ייפוי כוח מתמשך?
במסגרת ייפוי כוח מתמשך ניתן לקבוע מגוון רחב של החלטות במגוון תחומים (כולם או חלקם), שהעיקריים שבהם:
מינוי האפוטרופוס
עורך ייפוי הכוח המתמשך הוא זה שמחליט מי יהיה האפוטרופוס שלו “ברגע האמת”, כאשר ביכולתו להחליט אם למנות אפוטרופוס אחד שיהיה אחראי על כל התחומים, אם למנות מספר אפוטרופוסים שיקבלו החלטות יחד, אם למנות אפוטרופוס/ים נפרד לכל תחום או אפילו למנות מספר אפוטרופוסים שיתחלפו ביניהם לאחר זמן מסוים.
החלטות רכושיות
במסגרת ייפוי הכוח המתמשך יכול הממנה להחליט מה ייעשה בכל הנוגע לענייניו הכספיים ולענייני הרכוש שלו, החל מהחלטות כלליות כגון מכירת הבית ועד החלטות ספציפיות ומפורטות ובהן למשל: האם להמשיך לגור בבית או לעבור לדיור מוגן (ואיזה); האם להשקיע את כספי החיסכון שלו באפיקים בעלי מסלול סיכון נמוך או גבוה; האם להמשיך להעביר תרומות/”תשלומי מותרות” בהוראת קבע (מנוי למפעל הפיס/לתיאטרון לדוגמה); האם לממן מכספו נופש שנתי משפחתי; מה לעשות עם כספי השכירות/מכירת הדירה/ ההכנסות השונות; איזו סכום להעניק כמתנה בחתונה/אירוע אחר; וכך הלאה.
החלטות רפואיות
גם בהקשר הזה יכול הממנה לקבוע החלטות שונות הנוגעות להתנהלות הרפואית בעתיד. כך למשל: האם לעבור או לא ניתוחים אלקטיביים (שאינם מצילי חיים); האם להיות מטופל ברפואה פרטית או ציבורית; האם להשתתף בניסויים קליניים; וכדומה.
החלטות אישיות
מכיוון שייפוי הכוח המתמשך ייכנס כאמור לתוקף כאשר הממנה עודו בחיים (אך אינו כשיר עוד מבחינה משפטית), הכיר החוק גם בחשיבות הרבה של חופש הבחירה בכל הקשור לאורח החיים “הרגיל” ואפשר לממנה לקבל מגוון רחב של החלטות אישיות.
החל מהחלטות כלליות יותר כגון: ללכת להצגת תיאטרון פעם בחודש; לבלות במועדון יום שלושה ימים בשבוע; לארח את המשפחה בחגים; וכדומה, ועד החלטות ספציפיות ממש כגון: כמה פעמים ביום לקלח אותו; מה ללבוש או לא ללבוש (למשל “לא ללבוש/לנעול פריטים מעור”); כמה פעמים לעשות פעילות גופנית בשבוע ועם מי; ואפילו מה לא לאכול (אנשים טבעוניים למשל).
כיצד מתנהל הליך עריכת ייפוי כוח מתמשך?
כדי לערוך ייפוי כוח מתמשך יש לפנות לעו”ד בעל הכשרה ספציפית בתחום (אל תהססו לבקש לראות תעודה). תפקידו של עוה”ד הוא לשבת עם הממנה, להסביר לו את המשמעויות הרבות והרות הגורל של ההחלטות השונות ולנסח בהתאם את ייפוי הכוח המתמשך. לאחר החתימה על המסמך, הוא מועבר לאישור סופי ולהפקדה אצל האפוטרופוס הכללי.
בעניין זה חשוב לדעת! במהלך השנים ניתן כמובן לבטל את ייפוי הכוח המתמשך או לבצע בו שינויים בכל עת, אך יש לדעת כי שינוי משמעותו הוא עריכת והפקדת ייפוי כוח מתמשך חדש.
מתי נכנס לתוקף ייפוי הכוח המתמשך?
בניגוד לצוואה שנערכת על ידי אדם בעודו בחיים ונכנסת לתוקפה עם פטירתו, ייפוי הכוח המתמשך (שגם הוא נערך על ידי האדם בעודו כשיר משפטית) נכנס לתוקפו רק אם וכאשר הממנה (האדם שעורך את ייפוי הכוח המתמשך) מאבד חלילה את כשירותו המשפטית ובהתאם לתנאים שהממנה בעצמו קבע.
כך למשל יכול הממנה לקבוע שייפוי הכוח המתמשך ייכנס לתוקף בכפוף להחלטה של פסיכיאטר ספציפי, בכפוף לשיקול דעתו של בן משפחה או בכל תנאי אחר שייבחר. יש לכך חשיבות רבה, שכן אפשרות זו מעניקה לאדם לא רק את החופש לקבוע כיצד ייראו חייו אלא גם איך ומתי להעביר את המושכות – דבר שהיה מצוי עד כה בידי בית המשפט.
לסיכום,
ייפוי כוח מתמשך הוא כלי משפטי רב עוצמה וחשוב מאין כמותו, שמאפשר לכם לחיות את כל חייכם כפי שאתם רוצים לחיות אותם, גם אם לא תוכלו חלילה לקבל יותר החלטות “בזמן אמת”. בראייה רחבה ניתן לומר כי ייפוי הכוח המתמשך הוא בדיוק פיסת הפאזל שהייתה חסרה להשלמת חופש הבחירה הבסיסית שעומדת ביסוד ערכי הדמוקרטיה.
