אחרי ניתוח רוב האנשים זוכרים את השיחות שהיו לפניו, את הימים הראשונים של ההחלמה ואת מה שנאמר להם בשחרור. במקביל נוצר תיעוד רפואי מפורט: המנתח מתעד את ההליך, הרופא המרדים את ההרדמה, הצוות הסיעודי את המעקב והטיפול, ובסיום האשפוז נכתב סיכום שמרכז את המצב ואת ההמלצות להמשך. בחלק מהמקרים מצטרפים לתיק גם ייעוצים של רופאים מתחומים אחרים ובדיקות שנעשו במהלך האשפוז.
כמה חודשים לאחר הניתוח, במיוחד אם ההחלמה מתארכת או מתפתח סיבוך, המסמכים האלה יכולים לקבל משמעות חדשה. הם מאפשרים לראות מה היה ידוע לפני הניתוח, מה התרחש במהלכו ומה תועד לאחריו. תוצאה שונה מהצפוי עדיין אינה מעידה שהייתה רשלנות. בתחום רשלנות רפואית כירורגיה, השאלה היא אם ההתנהלות הרפואית תאמה את המקובל ואם קיים קשר בינה לבין הנזק שנגרם.
אילו מסמכים נכתבים סביב ניתוח ומה מתועד בכל אחד מהם?
התיק הרפואי סביב ניתוח מורכב ממסמכים שנכתבים בזמנים שונים ועל ידי אנשי צוות שונים. טופס ההסכמה מתייחס לשלב שלפני ההליך, דוח הניתוח מתאר את מה שנעשה בחדר הניתוח, דוח ההרדמה כולל את הנתונים שנאספו בזמן ההרדמה, והרישום הסיעודי מתעד את מצבו של המטופל לאורך האשפוז. לצד אלה יכולים להופיע תוצאות בדיקות, ייעוצים רפואיים, תיעוד מחדר ההתאוששות והמשך מעקב לאחר השחרור. בבדיקה של רשלנות רפואית כירורגיה קוראים את המסמכים לפי סדר האירועים. דוח אחד יכול להיראות תקין בפני עצמו, ורק בהשוואה לרישום שנכתב כמה שעות אחר כך אפשר לראות אם חל שינוי במצב ומה נעשה בעקבותיו. לפעמים דווקא המרווחים בין המסמכים מעניינים: מתי הופיעה תלונה ראשונה, כמה זמן עבר עד שנבדקה ומה נרשם אחרי שהתקבלה החלטה רפואית. הפרטים האלה לא תמיד בולטים בסיכום האשפוז, אבל ברשומה המלאה הם מופיעים לפי השעה והתאריך שבהם נכתבו.
| המסמך | מי בדרך כלל כותב אותו | מה מתועד בו |
| טופס הסכמה לניתוח | הרופא והמטופל | ההסכמה להליך והמידע הקשור אליו |
| דוח ניתוח | המנתח או הצוות המנתח | מהלך הניתוח, ממצאים ופעולות שבוצעו |
| דוח הרדמה | הרופא המרדים | ההרדמה, התרופות, המדדים והמעקב במהלך הניתוח |
| רישום סיעודי | הצוות הסיעודי | מצב המטופל, מדדים, טיפול ומעקב במהלך האשפוז |
| סיכום אשפוז ומכתב שחרור | הצוות הרפואי | מצב המטופל בשחרור והמלצות להמשך |
| תוצאות בדיקות והדמיה | הגורם שביצע את הבדיקה | ממצאים שנבדקו לפני הניתוח או לאחריו |
מה אמורה לכלול הסכמה מדעת לפני ניתוח?
חוק זכויות החולה קובע שלפני טיפול רפואי יש למסור למטופל מידע שיאפשר לו לקבל החלטה לגבי הטיפול המוצע. בניתוח מדובר, בין היתר, במהות ההליך, מטרתו, התועלת הצפויה, הסיכונים המהותיים והחלופות הרפואיות הרלוונטיות. המידע אמור להימסר בזמן ובאופן שמאפשרים למטופל להבין אותו ולקבל החלטה לפני ההליך. בניתוחים נדרשת גם הסכמה בכתב, אך הטופס החתום הוא רק חלק ממה שנבחן.
אם לאחר הניתוח עולה שאלה לגבי המידע שנמסר, מסתכלים גם על תוכן ההסבר שניתן לפני ההליך. ייתכן שהדיון יהיה סביב סיכון מסוים, חלופה שהייתה קיימת או מידע שהיה משמעותי עבור המטופל בעת קבלת ההחלטה. הפסיקה בישראל הכירה במקרים מתאימים גם בפגיעה באוטונומיה כאשר מידע מהותי שנדרש לקבלת החלטה לא נמסר. טופס חסר או זיכרון שונה של השיחה אינם מספיקים לבדם כדי לקבוע שהייתה רשלנות רפואית כירורגיה, ולכן בודקים מה תועד ומה ניתן ללמוד מנסיבות הטיפול.
במה שונה סיבוך של ניתוח מכשל בטיפול?
ניתוחים כוללים סיכונים רפואיים, וחלק מהסיבוכים יכולים להתרחש גם כאשר ההליך בוצע כראוי. זיהום, דימום, תגובה להרדמה או צורך בהתערבות נוספת עשויים להיות סיכונים מוכרים בניתוחים מסוימים. השאלה המשפטית מתמקדת בדרך שבה פעל הצוות לפני הניתוח, במהלכו ואחריו. לעיתים המוקד נמצא דווקא במעקב: תלונה שהופיעה לאחר ההליך, שינוי במדדים, בדיקה שנדרשה או תגובה רפואית שניתנה לאחר שהתפתח סיבוך. בבדיקה של רשלנות רפואית כירורגיה משווים את ההתנהלות לסטנדרט הרפואי שהיה מקובל באותן נסיבות ובאותה תקופה, ובמידת הצורך נעזרים גם בחוות דעת רפואית. יש מקרים שבהם הסיבוך עצמו היה מוכר וצפוי, אך השאלה נוגעת לזמן שחלף עד שאובחן או לאופן שבו טופל לאחר שהופיע.
איך מקבלים את הרשומה הרפואית ומי רשאי לעיין בה?
חוק זכויות החולה מעניק למטופל זכות לקבל מידע מהרשומה הרפואית הנוגעת אליו, לרבות העתק שלה, בכפוף לחריגים הקבועים בדין. בבתי חולים ובמוסדות רפואיים הבקשות מטופלות בדרך כלל באמצעות יחידת הרשומות או המידע הרפואי. קיימים גם הסדרים לקבלת מידע באמצעות מיופה כוח, אפוטרופוס ובמצבים שבהם מבוקש מידע הנוגע למטופל שנפטר. מי שמבקש את החומר סביב ניתוח מסוים עשוי למצוא הבדל בין סיכום האשפוז לבין הרשומות שנכתבו במהלך הטיפול עצמו. דוח הניתוח, דוח ההרדמה, טופסי ההסכמה והרישום הסיעודי הם מסמכים נפרדים, ולעיתים מסמכי המעקב לאחר השחרור נמצאים בקופת החולים או אצל מומחה שטיפל בהמשך. גם בדיקות שבוצעו אחרי השחרור עשויות להיות רלוונטיות, משום שהן מראות כיצד התפתח המצב בתקופה שבה המטופל כבר לא היה בבית החולים. כאשר ההמשך נעשה בכמה מסגרות, החומר עשוי להיות מפוזר בין כמה גופים רפואיים.
כאשר עולה חשד לרשלנות רפואית כירורגיה, הרשומה מאפשרת לעבור על האירועים לפי מה שנכתב בכל שלב. היא אינה מוכיחה לבדה שהייתה עילת תביעה. מסמך רפואי יכול לכלול קיצורים, נתונים ומונחים שמקבלים משמעות רק כשהם נקראים יחד עם שאר החומר. בנוסף, להליכים משפטיים קיימים מועדים הקבועים בדין, והחישוב שלהם תלוי בין היתר במועד האירוע, במועד גילוי הנזק ובנסיבות נוספות של המקרה.
כשהזיכרון נשאר חלקי, המסמכים עוזרים לחזור לרצף האירועים
אחרי שעוברים חודשים מהניתוח, לא תמיד זוכרים בדיוק מי אמר מה ובאיזה שלב. הרשומה הרפואית מחזירה את התאריכים, הממצאים וההחלטות שנרשמו במהלך הטיפול. לעיתים היא מעלה שאלה שמצריכה בירור נוסף, ולעיתים היא מראה שהטיפול והמעקב תאמו את המקובל למרות הסיבוך שנוצר.
קבלת הרשומה אינה מחייבת החלטה על הליך משפטי. אם לאחר הקריאה נשארת שאלה רפואית או משפטית, ניתן לבדוק אותה מול אנשי המקצוע המתאימים. אם החומר אינו מצביע על חריגה מהטיפול המקובל, גם זו תשובה שיש לה משמעות עבור מי שנשאר עם ספק במשך זמן רב.
עו״ד גילי גולדברג הורוביץ: ליווי בתביעות רשלנות רפואית ונזקי גוף
משרד עו״ד גילי גולדברג הורוביץ בזכרון יעקב עוסק בתביעות רשלנות רפואית ונזקי גוף. עו״ד גילי גולדברג הורוביץ היא עורכת דין ומגשרת ומלווה מטופלים ובני משפחותיהם כאשר מתעוררת שאלה לגבי טיפול רפואי והנזק שנגרם בעקבותיו. בתיקים שעוסקים בניתוחים נבחנים המסמכים הרפואיים, רצף הטיפול והמשמעות של הממצאים שעולים מהם.
אם לאחר ניתוח נשארו שאלות לגבי מהלך ההליך, המעקב במהלך האשפוז או ההחלמה שלאחריו, ניתן לפנות למשרד שלנו לבדיקה ראשונית של המקרה ושל החומר הרפואי הקיים.
האמור במאמר הוא מידע כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי, אין בו הבטחת תוצאה, וכל מקרה נבחן לגופו ולפי נסיבותיו.


