הרבה אנשים שמגיעים לשלב שבו גירושין כבר נמצאים על השולחן יודעים שהם מעדיפים להימנע ממאבק ממושך, אבל עדיין לא יודעים מה באמת קורה בגישור. האם יושבים יחד כל הזמן? מי מדבר ראשון? מה קורה כשיש נושא שאף אחד לא מוכן להתפשר בו? והאם כל מה שנאמר בחדר מחייב מיד? השאלות האלה טבעיות, בעיקר משום שרוב הזוגות פוגשים את התהליך הזה בפעם הראשונה בתקופה שגם כך מלאה בהחלטות.
הליך גישור גירושין בנוי כך שהשיחה מתקדמת בהדרגה. בפגישה הראשונה מכירים את המצב ואת הנושאים שצריך להסדיר, אחר כך עוברים על הנושאים עצמם, ורק כשיש הסכמות אפשר להתחיל לנסח אותן להסכם. המגשר אינו שופט ואינו קובע מי צודק. הוא מנהל את השיחה, שומר על מסגרת שמאפשרת לשני הצדדים לדבר ומסייע להם לבדוק אם אפשר להגיע להסכמות שמתאימות לחיים שאחרי הפרידה.
איך מתנהל הליך גישור גירושין בפועל?
הפגישה הראשונה בדרך כלל מוקדשת להיכרות עם בני הזוג ועם הסיבה שבגללה הם הגיעו לגישור. מדברים על הילדים, על הבית, על המצב הכלכלי ועל הנושאים שכבר יש לגביהם מחלוקת. המטרה בשלב הזה היא להבין מה צריך להיכלל בתהליך ומה דורש יותר זמן. אין ציפייה להגיע כבר בפגישה הראשונה להסכמה על כל פרט, וגם לא חייבים לפתור את הנושא הקשה ביותר בהתחלה.
| השלב | מה קורה בו |
| פגישת היכרות | היכרות עם המצב המשפחתי והסבר על אופן הגישור |
| מיפוי הנושאים | מסדרים את הנושאים שצריכים לקבל מענה |
| פגישות עבודה | עוברים בהדרגה על הנושאים הבאים – ילדים, רכוש, מגורים ונושאים נוספים |
| גיבוש ההסכמות | מרכזים את ההחלטות שאליהן הגיעו בני הזוג |
| ניסוח ואישור | ההסכמות מקבלות ביטוי בהסכם שניתן להביא לאישור הערכאה המוסמכת |
גם הקצב משתנה מזוג לזוג. יש נושא שאפשר לסגור בשיחה אחת, ונושא אחר שדורש זמן לחשוב עליו בין הפגישות. לעיתים אחד הצדדים מבקש להתייעץ בנפרד עם עורך דין לפני שהוא ממשיך, וזה יכול להיות חלק טבעי מהתהליך. הליך גישור גירושין אינו בנוי על לחץ לסיים מהר, אלא על התקדמות שמאפשרת לשני הצדדים להבין על מה הם מסכימים ומה עדיין דורש עבודה.
אילו נושאים צריכים להיסגר בהסכם גירושין?
כשיש ילדים, חלק משמעותי מהשיחות עוסק בשגרה שלהם אחרי הפרידה. זמני שהות, חגים וחופשות, מסגרות חינוכיות, החלטות רפואיות והוצאות שקשורות לילדים הם נושאים שחוזרים כמעט בכל תהליך. לצד זה יש את כל מה שקשור לרכוש: דירה, משכנתה, חשבונות, חסכונות, זכויות פנסיוניות, רכבים וחובות. לפעמים בני הזוג מגיעים שהם בטוחים שהם כבר מסכימים על הנושאים הגדולים, ורק במהלך הגישור מגלים שהשאלות הקטנות הן אלה שדורשות יותר דיוק. למשל, מה קורה בחופשה ארוכה, איך מתנהלים אם אחד ההורים עובר דירה, או מי נושא בהוצאה שלא הייתה קיימת בזמן החתימה. הליך גישור גירושין מאפשר לעבור על הדברים לפי סדר שמתאים למשפחה, בלי להפוך כל שאלה לדיון משפטי בפני עצמו. ככל שההסכמות מפורטות יותר, כך יש פחות מקום לפרשנויות שונות בהמשך.
יש גם נושאים שלא תמיד עולים מיד. ביטוחים, חשבונות משותפים שנותרו פתוחים, חיית מחמד, הוצאות עתידיות של הילדים או אופן קבלת החלטות כאשר משהו משתנה. הסכם טוב אינו מנסה לחזות כל מצב אפשרי, אבל כן נותן מענה לנושאים שברור שכבר עכשיו יהיו חלק מהחיים של שני הצדדים גם אחרי הפרידה. לפעמים דווקא הפרטים היומיומיים דורשים יותר מחשבה מהנושאים הגדולים. בני זוג יכולים להסכים מהר על מכירת הדירה, ואז להיתקע סביב חופשות הקיץ של הילדים או הוצאה קבועה שלא חשבו עליה קודם. אלה דברים קטנים על הנייר, אבל הם חוזרים שוב ושוב בחיים עצמם.
מה קורה כשיש פערי כוחות בין בני הזוג?
פערים בין בני זוג אינם דבר נדיר. אחד מכיר טוב יותר את החשבונות והחסכונות, אחד רגיל לנהל את השיחות בבית, ואחד מרגיש בטוח יותר כשהנושא הופך למשפטי או כלכלי. אם הפער הזה נשאר כמו שהוא בתוך חדר הגישור, קשה מאוד להגיע להסכמה ששני הצדדים באמת עומדים מאחוריה. לכן מגשר מנוסה שם לב גם לאופן שבו השיחה מתנהלת ולא רק לתוכן שלה.
בפועל, המשמעות היא ששני הצדדים צריכים להכיר את המידע שעליו הם מקבלים החלטות ולקבל מקום אמיתי להביע עמדה. כאשר חסר מידע כלכלי, למשל, קשה לדבר ברצינות על חלוקת רכוש. כאשר צד אחד כמעט לא מצליח להשמיע את עצמו, גם הסכמה שנראית טובה על הנייר עלולה להיות בעייתית בהמשך. לצד העבודה בחדר, כל אחד מבני הזוג יכול לקבל ייעוץ משפטי נפרד במהלך הליך גישור גירושין. במקרים שבהם הפער בין הצדדים גדול מאוד, קיימת הסתרה משמעותית או יש חשש לביטחונו של אחד מהם, ייתכן שגישור אינו המסלול המתאים באותו שלב.
מתי גישור מתאים ומתי עדיף לבחון מסלול אחר?
גישור יכול להתאים גם לזוגות שיש ביניהם כעס, אכזבה ומחלוקות גדולות. אין צורך להגיע לתהליך כשהכול כבר מוסכם. מה שכן נדרש הוא רצון בסיסי להשתתף בשיחה ולבדוק אם אפשר להגיע להחלטות משותפות. אצל הורים לילדים יש לכך משמעות נוספת, משום שהקשר ההורי ממשיך גם לאחר שהזוגיות מסתיימת, וההסכם צריך לעבוד בתוך שגרת החיים ולא רק ביום שבו חותמים עליו.
יש מצבים שבהם הגישור פחות מתאים. כאשר צד אחד מסרב למסור מידע, אינו משתף פעולה באופן עקבי או כאשר קיים חשש ממשי לפגיעה, ייתכן שנדרשת מסגרת אחרת. גם הליך שהתחיל כגישור יכול להיעצר אם מתברר שאין אפשרות להתקדם. עצם התחלת הגישור אינה מחייבת את הצדדים להגיע להסכם בכל מחיר. כל עוד אין הסכמה מלאה על נוסח ההסכם והוא לא קיבל את התוקף הנדרש, נשאר מקום לבחון את המשך הדרך. הליך גישור גירושין עובד טוב כאשר שני הצדדים יכולים לקבל החלטות מתוך הבנה של המידע ומתוך יכולת אמיתית לומר גם כן וגם לא.
עם התהליך מורידה הרבה מהאי־ודאות
רבים מגיעים לגישור עם חשש מהפגישה עצמה, וכשהמבנה של ההליך ברור יותר, חלק מהחשש יורד. אין החלטה אחת שמתקבלת בבת אחת. השיחה נבנית מנושא לנושא, ובין הפגישות יש זמן לחשוב, להתייעץ ולבדוק אם ההסכמות באמת מתאימות. רק לאחר שנוצר בסיס מוסכם אפשר להתקדם לניסוח הסכם שמסדיר את החיים לאחר הפרידה.
הליך גישור גירושין אינו מתאים לכל זוג, והוא גם לא מבטל מחלוקות. הוא כן נותן מסגרת שבה אפשר לדבר עליהן בצורה מסודרת ולנסות להגיע להסכמות בלי להעביר כל שאלה להכרעה של בית המשפט. עבור זוגות שיש ביניהם נכונות בסיסית לשיח, זו יכולה להיות דרך שמאפשרת לשמור יותר שליטה על ההחלטות שישפיעו על הילדים, הבית וההתנהלות המשפחתית בהמשך. גם כשלא מסכימים על הכול בתחילת הדרך, עצם היכולת לפרק את המחלוקת לנושאים נפרדים יכולה להפוך שיחה שנראתה בלתי אפשרית למשהו שאפשר לעבוד איתו.
עו״ד גילי גולדברג הורוביץ: גישור שמחבר בין ההסכמה לצד המשפטי
עו״ד גילי גולדברג הורוביץ עוסקת בגישור לגירושין ומלווה זוגות בתהליך שמתחיל בהבנת הנושאים שמצריכים הסדרה וממשיך עד לגיבוש הסכם. השילוב בין ניסיון בגישור לבין היכרות משפטית עם תחום המשפחה מאפשר להתייחס גם להסכמות שבני הזוג רוצים להגיע אליהן וגם למשמעות שלהן לאחר החתימה.
המשרד מלווה זוגות במצבים שונים, לרבות משפחות עם ילדים, רכוש משותף, דירה, התחייבויות כלכליות ופערים שדורשים עבודה במהלך הגישור. אם אתם שוקלים הליך גישור גירושין ורוצים להבין האם הוא מתאים למצב שלכם, ניתן לפנות אלינו לשיחת ייעוץ ראשונית ולקבל מידע על האפשרויות העומדות בפניכם.
